פסק-דין בתיק ת"א 13301-07

כללי

1.      עניינה של התביעה שלפני בבניה בלתי חוקית שבוצעה על ידי שוכרת דירה בבית משותף הנמצא ברח' הצלצל 4 במעלה אדומים. במסגרת התובענה מבוקש להורות לנתבעות לדאוג להריסה מיידית של תוספת הבניה ולשלם פיצוי כספי בסך 60,000 ש"ח.

         בתובענה זו עולה השאלה האם לבית משפט זה הסמכות העניינית להורות לנתבעות 2-3 להרוס את הבניה הבלתי חוקית, זאת בעקבות גזרי דין שניתנו כנגד הדיירת.

התובעת ובעלה הם בעלי הזכויות בדירה מס' 3 בבית הנ"ל.

הנתבעת 2, מדינת ישראל, היא הבעלים של דירה מס' 1, הממוקמת בקומת הקרקע מתחת לדירת התובעת (להלן: "הדירה"). במסגרת דיור ציבורי, המנוהל על ידי הנתבעת 1, חברת שיכון ופיתוח, עבור הנתבעת 2, מוחזקת הדירה על ידי הדיירת יענה משה אהרון, צד ג' 1 (להלן: "הדיירת"). יחד עם הדיירת מתגורר עמה בדירה בן זוגה, אבנר מימון, צד ג' 2.

התובעת טוענת, כי הדיירת ביצעה ברכוש המשותף של הבית בניה בלתי חוקית הפוגעת בה קשות.

כנגד הדיירת הוגשו שני כתבי אישום בגין בניה זו;

כתב האישום הראשון בת.פ. 178/03 מפקד כוחות צה"ל ביו"ש נ' משה אהרון יענה, בבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים- במסגרתו, הורשעה הדיירת על פי הודאתה, בעבירה של בניה ושימוש ללא היתר, לפי סעיפים 34 ו-38 לחוק תכנון ובניה ערים כפרים ובנינים, חוק זמני מס (79) לשנת 1966 (להלן: "חוק תכנון ערים"). בגזר הדין הוטלו על הדיירת עונש של קנס והתחייבות להימנע מעבירה, וכן ניתן צו התאמה/הריסה וכן צו איסור שימוש בתוספות בגינן הורשעה הדיירת (גזר דין מיום 16.9.03, שניתן ע"י כב' השופט א' רון, נספח ת/2 לכתב התביעה).

כתב האישום השני בת.פ. 18/05 מפקד כוחות צה"ל ביו"ש נ' יענה משה אהרון, בבית משפט לעניינים מקומיים מעלה אדומים, בו הואשמה הדיירת בהפרת תוכן התראה על בניה ללא היתר ואי ביצוע פסק דין שבת.פ. 178/03, לפי סעיפים 34 ו-38 (10) לחוק תכנון ערים.

גם בתיק זה הורשעה הדיירת על יסוד הודאתה (כתב האישום והכרעת דין מיום 22.2.2005, נספח ב' לכתב הגנה מטעם נתבעת 3). בגזר הדין הוטל עליה קנס כספי, וכן ניתן צו הריסה/התאמה כלפי הבניה שנעשתה שלא כדין. במקביל ניתן צו איסור שימוש במבנה שעל הדיירת להרוס. עוד נקבע בגזר הדין, כי אם הדיירת לא תבצע את ההריסה, תהא רשאית המועצה המקומית מעלה אדומים להרסו, על חשבון הדיירת (גזר דין מיום 2.9.08, ניתן ע"י כב' השופט ש' שטיין, נספח כא' לתצהיר עדות גילעד רוגל מטעם עירית מעלה אדומים).

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים על הכרעת הדין האחרונה שניתנה בבית המשפט לעניינים מקומיים, נדחה בהחלטת כב' השופטים צ' סגל, מ' דרורי וי' נועם (ע"פ 1/08 יענה משה אהרון נ' מפקד כוחות צה"ל באזור איו"ש, פסק דין מיום 24.12.08, נספח א' להודעת התובעת מיום 13.10.09).

בנוסף, בין הצדדים התנהל הליך אזרחי קודם בת.א. 12722/02 בבית משפט זה, בפני כב' השופט כ' מוסק, במסגרתו תבעה התובעת את הדיירת בשל הנזקים והמטרדים שגרמה לה, וכן הוגשה תביעה שכנגד על ידי הדיירת בה נטען כי התובעת ממררת את חייה ופוגעת בה פיזית (פס"ד מיום 14.5.06, נספח ת/3 לתצהיר התובעת, להלן: "התביעה האזרחית").

טענות התובעת

2.      התובעת טענה, כי פסקי הדין החלוטים קובעים מפורשות שהבניה שביצעה הדיירת היא בלתי חוקית, ועל הנתבעות מוטלת החובה לדאוג להריסתה.

לטענתה, בשנת 2002 ביצעה הדיירת בניה בלתי חוקית של מעין מרפסת פתוחה, בצמוד לדירה בשטח של עשרות מ"ר על חשבון חצר הבית, שהיא רכוש משותף לכל בעלי הדירות בבית. הדיירת עקרה עץ גדול שהיה בחצר, גידרה את שטח החצר בגדר אבן, ריצפה את השטח ופתחה פתח בקיר החיצוני של הבית. עוד נבנו מדרגות למעבר מתוך הדירה למרפסת הבלתי חוקית, נחסמה יציאת חירום אחת, כך שנותרה רק יציאת חירום אחת עבור 60 דיירים.

התובעת ציינה, כי בניה בלתי חוקית דומה נעשתה גם ע"י שוכרת דירה מס' 2, אך היא נהרסה על ידה בחודש אפריל 2007 לאחר שהורשעה בעניין בעקבות תלונה שהגישה.

בעקבות תלונת התובעת בחודש אוגוסט 2002, הדיירת הועמדה לדין והורשעה בביצוע בניה בלתי חוקית, אך הדיירת הפרה וממשיכה להפר את גזרי הדין שהרשיעו אותה וחייבו אותה להרוס את הבניה הבלתי חוקית.

התובעת טענה, כי חזרה ופנתה לנתבעות בדרישה לדאוג להריסת הבניה הבלתי חוקית, אך הן לא קיימו את חובתן והשיבו את פניה ריקם.

לתובעת נגרם נזק רב בגין הבניה הבלתי חוקית בשל פגיעה באיכות חייה ובהנאה מדירתה, וכן מטרד קשה של רעש שגורמים הדיירת וילדיה מתוך המרפסת הבלתי חוקית. גם ערך דירת התובעת ירד ונמנע ממנה למכור את הדירה בשוויה המלא, כך שהיא נאלצה להישאר לגור בדירתה.